ספר אישי לילדים נפרדים ממוצץ או חפץ נוחות

אבא ואמא של אלה התארגנו לנסיעה. "אנחנו יוצאים לשבועיים למדינה רחוקה," אמרה אמא. "אבל את תישאר אצל סבא וסבתא." אלה חיבקה את הוריה חזק. היא ידעה שהיא תתגעגע אליהם מאוד, אך גם התרגשה. סבא וסבתא חיכו לה בפתח עם חיוך גדול, מוכנים להרפתקה מיוחדת. אלה חשבה: "שבועיים זה הרבה זמן, אבל עם סבא וסבתא בטח יהיה כיף!"

היה אחר צהריים שמשי, מושלם למשחק. אלכס, ילד סקרן בן שש, החליט לחקור את הסככה הישנה. הריח היה של עץ ואבק. "הממ, מה אני יכול למצוא כאן?" הוא תהה. נכנס בזהירות, עיניו סורקות כל מדף. השמש האירה בקרן חמימה ונעימה.

אלמה אהבה לשחק בחצר הירוקה שלה. בוקר שמש אחד היא ראתה משהו חדש: שביל סודי נצנץ מאחורי השיחים הגדולים. הוא האיר באור רך וקסום. אלמה הייתה סקרנית מאוד. לאן השביל היפה הזה מוביל? היא עשתה צעד אמיץ קטן.

מיאה קפצה משמחה. הלילה היא תלון לראשונה אצל איתי! היא ארזה את התיק הקטן שלה בקפידה. מברשת שיניים מיוחדת נכנסה פנימה. הפיג'מות האהובות עליה קופלו יפה. מיאה בקושי יכלה לחכות – איזה משחקים כיפיים יגלו יחד? הלילה הזה יהיה הכי טוב בעולם, חשבה בשמחה.

אמה ראתה את בטן של אימא גדלה. היא הפכה לעגולה יותר כל יום. אימא אמרה שיש תינוק בפנים, אחות חדשה לאמה. אמה נגעה בבטן בעדינות. היא הרגישה בעיטה קטנה! זה היה רגש מוזר ומרגש.

אור הבוקר חדר מבעד לחלון של מילו וצבע פסים זהובים על רצפת חדרו. היום היה מיוחד - יום הולדת תשע! מילו אהב ימי הולדת, לא רק בגלל העוגה והמתנות, אלא כי זה הרגיש כמו פרק חדש, סיכוי לדברים מדהימים. תמיד היה חולם, ילד שליבו פועם עם עולם החי. כשאחרים אולי ביקשו משחק או אופניים, מילו ביקש לעזור לחיות ולהבין את מצוקתן. בחדר היו מדפים מלאים ספרים על חיות, מפת עולם עם סיכות של בתי גידול, ופינה עם דמויות חיות. הוא דמיין את עצמו ביערות, סוואנות והרים - תמיד עם משימה להגן על בעלי החיים. הוא לא ידע שיום ההולדת הזה יקרב את החלום יותר מאי פעם.

מקס היה בן חמש. היה לו חדר נעים, מיטה גדולה והרבה צעצועים. והכי טוב – את אבא ואמא רק לעצמו. הם קראו סיפורים, בנו מגדלים וצחקו ביחד. מקס הרגיש מאושר ומיוחד.

שמחה ישבה בשקט ליד השולחן שלה, צפתה בחלקיקי האבק רוקדים באור השמש. העיניים החומות החדות שלה לא פספסו כלום. היא שמה לב איך המורה לאמנות, גברת שושן, סידרה את המכחולים לפי גודל. שמחה חשבה על הדרך הטובה ביותר לשמור עליהם מסודרים. היא תמיד התבוננה בזהירות, חושבת לפני שדיברה מילה אחת.

דניאל ביקר לעתים קרובות בפארק ההומה, מקום שמלא במשחקים חיים ובצחוק רועש. אבל הוא נשאר בדרך כלל בצד, צופה ולא משתתף. הלב שלו כאב להצטרף לילדים האחרים, שהיו שקועים כרגע במשחק מרגש של תופסת ליד העץ הגדול. תחושת געגוע התיישבה כבד על כתפיו הקטנות כשהוא צפה בהם, משאלה שקטה מהדהדת בראשו.

אביגיל אהבה את הגן שלה. היא יכלה לבנות את המגדלים הגבוהים ביותר ולצייר את התמונות השמחות ביותר. אבל בקרוב, הגן יסתיים. בית ספר חדש וגדול ממתין לה, והיא הרגישה פרפרים קטנים בבטן.

השמש ציירה את השמיים בצבעים מנומנמים. הגיע הזמן למסע הערב המיוחד של אנה להתחיל.

לב, ילד אמיץ ויקר, תיקון קטן מתקרב. הרפתקה קטנה, רק בשבילך, כדי להפוך אותך חזק וטוב כמו חדש.

בליל קיץ חם, אימרי הביט מהחלון, וראה כוכבים מנצנצים בשמיים. פתאום הבחין בארנב זקן וחייכן, עומד בגינה, מביט למעלה בעיניים שמחות.